כלב נחייה

כלב נחייה הוא כלב שנועד לסייע לאדם עם לקות. הסוג הנפוץ ביותר של כלבי נחייה עוזר בנגישות לאדם בעל לקות ראייה, ובפרט לאדם בעל עיוורון.

כלבי נחייה נבחרים, על פי רוב, מגזעי כלבים חזקים ושקטים כמו לברדור רטריבר, גולדן רטריבר, פודל, בורדר קולי, לברדודל ורועה גרמני או מבן כלאיים בין הסוגים. בישראל נעשה שימוש בעיקר בגולדן רטריבר ובלברדור רטריבר.

היסטוריה
אחד האזכורים הראשונים בהיסטוריה לשימוש בכלב המסייע לכבד ראייה, מופיע בספרו של רבי יצחק עראמה "עקדת יצחק" (שער תשעים) מהחצי השני של המאה ה-15, בו הוא כותב: "הראית שהזקן כשחלשה ראיתו הלא יבקש לו המראות הזכוכיות [משקפיים], ובאין עיניים יקשור כלב בידו ומקלו יגיד לו".

אימון כלבי נחייה בצורה מסודרת החל במהלך מלחמת העולם הראשונה בגרמניה, בארצות הברית נפתח בית הספר הראשון לכלבי נחייה ב-1929 בניו ג'רזי, ושנתיים לאחר מכן נפתח מרכז דומה בבריטניה.

האנקדוטה מספרת על רופא בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, אשר טייל עם חייל פצוע שהתעוור בגן בית החולים. לפתע הרופא נקרא בדחיפות פנימה והוא השאיר את החייל ישוב על ספסל יחד עם כלבו של הרופא. לאחר זמן מה החל לרדת גשם והרופא נזכר בחייל היושב בגן. כאשר הגיע הרופא לגן נוכח לראות שכלבו הוביל את החייל פנימה. הרעיון שהבזיק בראשו של הרופא הביא להקמת בתי ספר לאילוף כלבי נחייה, במסגרת הצבא הגרמני בתחילה ואחר כך כגוף אזרחי.

את בית הספר הראשון בארץ לכלבי נחייה הקימה ד"ר רודולפינה מנצל בקריית חיים בשנת 1953. המקום היה פעיל עד לתחילת שנות השבעים אך נסגר עקב הפסקת העברת תקציבים ממשרד הסעד וחוסר יכולתה של ד"ר מנצל להחזיק את המקום ללא תקצוב הולם.

אולם כבר בספטמבר 1949, הוצמדו כלבי נחייה לחיילים נכי מלחמה. הכלבים סומנו בקולר לבן שעליו סמל מגן דוד אדום

קרדיט: ויקיפדיה

מאת Antonio Cruz/Abr – Agência Brasil [1], CC BY 3.0 br, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1213253