מיומנו של עדי נתן – זה היחס המחפיר שאנחנו מקבלים

רשומה שפרסם חבר הקהילה, עדי נתן:

כל מה שרציתי זה לעלות לאוטובוס ולשבת במקום בטוח. בשבוע שעבר כשחיכיתי בתחנה, משום מה האוטובוסים לא עצרו בה. אחרי כמה דקות שמתי לב, שחלק מהם נעצרים באמצע הכביש. רק אז הבנתי שיש רכב שחונה בתוך התחנה ולא מאפשר לאוטובוסים להתקרב אליה. בשבילי זה ממש מסוכן לרדת לאמצע הכביש כדי לתפוס אוטובוס כשאני עם עיוורון וכלב נחייה. אז ניסיתי לבקש עזרה, אבל אף אחד לא התייחס, ולכן נאלצתי לסכן את עצמי כדי לעלות לאוטובוס. הנהג התחיל לנסוע עוד לפני שהספקתי למצוא מקום פנוי. ביקשתי ממנו להמתין עד שאשב, והוא ענה: "אני לא מעכב בגללך את כל התנועה." באותו רגע חטפתי את העמוד הקרוב בפנים. ניסיתי לשמור על צ'רלי שלא יחליק ולבקש עזרה למצוא מקום פנוי. "אוף, למה שאני אעבור אחורה בגלל העיוור המעצבן הזה?" ענתה אחת הנערות מהספסל שלידי.

כשירדתי הנהג מסר לי פתק עם הפרטים שלו ואמר: "תמצא מישהו שיקריא לך ותתלונן."

תחשבו רגע איך אתם הייתם מרגישים אם זה היה קורה לכם?

כשאתם חונים בתחנת אוטובוס, יש א/נשים כמוני שבשבילם זה ממש מסוכן!

כשאתם פוגשים אדם עם עיוורון, בבקשה תוודאו, שמה שקרה לי לעולם לא יקרה שוב סביבכם. תציעו עזרה, תהיו נחמדים ותכוונו אותו/ה למקום פנוי ובטוח. בבקשה תגיבו ותשתפו את הפוסט כדי שכולם ידעו מה צריך לעשות במצב כזה.

/ 5.

מאמרים נוספים

ירון בן יעקב הוא רוכב אחורי ב"רגליים בשניים". "לראות את

קרא עוד »

סיכום רכיבת ערב, 03.05.2023 תגידו, אין לי מושג מהיכן מתחילים

קרא עוד »

מדי שנה, ביום הזכרון לחללי צה"ל ולנופלים במערכות ישראל, אנו

קרא עוד »
רגליים בשניים
דילוג לתוכן