עיוורון הוא סוג של נכות המתבטא בפגיעה מסוימת או מוחלטת ביכולת הראייה, באופן זמני או לצמיתות. לעיתים מדובר במום מולד, ולעיתים נגרם כתוצאה ממחלה או תאונה.
הגדרת עיוורון בישראל (הן באירופה) נוגעת לא רק במקרה של עיוורון מוחלט – ללא יכולת אבחנה אפילו באור הוא NLP (no light perception)[1]. עיוורון מוגדר גם עבור אנשים בעלי לקות ראייה קשה. החוק מגדיר מה חדות הראייה בה לקויי ראייה מוגדרים עיוורים, והיא עומדת על 3/60.
הגדרה שלישית לעיוורון היא צמצום שדה הראיה כך שזווית הראיה המרבית אינה עולה על 20° בעין הבריאה יותר[2][3]. בשלושת המצבים מקבלים ממשרד העבודה והרווחה תעודת עיוור.
מחלת ה-AMD היא הסיבה הנפוצה ביותר לעיוורון במדינות המפותחות[4]. AMD נקרא ניוון מָקוּלֵרי, פגיעה באזור הראייה המפוקסת של העין, הדרוש לתפקודים ראיתיים רבים של היומיום, לפיכך אנשים שנפגעו ב-AMD, נחשבים כעיוורים בפני החוק[5]. שנייה ל-AMD כגורמת לעיוורון בעולם המערבי היא גלאוקומה[6]. לעומת זאת, במדינות עולם שלישי, המחלה הנפוצה ביותר שגורמת לעיוורון היא קטרקט, והיא גם הגורם השכיח בעולם לירידה בראייה בכלל[7][8].
גורמי עיוורון
ישנם גורמי עיוורון רבים, אך ניתן לסווגם לכמה מאפיינים עיקריים: עיוורון (לרוב מוחלט) יכול להיות קורטיקלי[9][10], היינו פגיעה במערכת העצבוב הראייתי שבמח, או רטינלי, היינו שיש בעיה ברשתית העין, אז גם יכול להופיע עיוורון חלקי (היינו שחלק משדה הראייה נפגע). עיוורון יכול להיגרם גם מגורמים אחרים הקשורים למבנים אחרים בעין (כגון קטרקט), או מפציעות.
עיוורון רטינלי
עיוורון רטינלי יכול להיות מגורמים גנטיים, ו/או מגורמים של הזדקנות, כגון ניוון מרכז הראייה[11]. גורמים גנטיים שונים ורבים מעורבים (גם בצורה יחידית, היינו מוטציה יחידה) במחלות הפוגעות ברשתית[12], שכן בפרט, בתהליך ההתמרה(אנ') של אור לאות חשמלי, מעורבים מאות חלבונים[13] בהם עלולה להיות מוטציה גנטית[14] שתפגע בכשירותם. מרבית המחלות הגנטיות קשורות לפגיעה ב-Retinal pigment epithelium (אנ') (שכבה של תאי גלייה התומכת בפוטורצפטורים מכיוון הדמית), או לפגיעה בחלבוני הפוטורצפטורים.
מרבית המאמצים להשבת ראייה נעשים ברשתית, אם בצורה מלאכותית כדוגמת השתלת שבב[15], או הזרקה טיפולית לרשתית[16][17][18]. לגישה זו פחות סיבוכים, יחסית לריפוי עיוורון קורטיקלי.
מקרי עיוורון רבים נגרמים עקב מחלת הגלאוקומה[11].
עיוורון קורטיקלי
מקרים של טראומת ראש, או שבץ, או נזק לעצב הראייה יכולים לגרום לעיוורון זה. עיוורון מלא (או באזור מסוים של שדה הראייה) יופיע בעיקר לאחר פגיעה באזורים הראשוניים של הראייה (LGN,V1). פגיעה באזורים יותר גבוהים, יוביל לשיבוש בהיבטים שונים של עיבוד הראייה, אך לא לעיוורון.
תופעת ה-Blindsight יכולה להיות לאנשים עם עיוורון, והיא היכולת לחוש אובייקטים, גם אם ה"מראה" אינו נתפס במודעות בצורה של ראייה[19][20], וכן לזהות רגשות[21][22].
בעיוורון מהסוג הקורטיקלי, ניסיון להשבת הראייה בצורה מלאכותית, מתבסס על שתל מוחי[23].
פגיעה קורטיקלית יכולה להתרחש גם בחוש השמיעה, כאשר תפקוד האוזן הפנימית, אך בדרך מהשבלול ל-ובקליפת השמיעה, משהו משתבש. בצורה כזו, ניתן להמשיל את הרשתית לשבלול.
גורמים נוספים
בארצות מתפתחות רוב מקרי העיוורון נגרמים עקב קטרקט שאינו מנותח, בניגוד למדינות המפותחות. קטרקט נגרם מעכירות של עדשת העין.
מניעה וטיפול
להקלת חייהם של העיוורים הומצאו מאות עזרים, הידוע בהם הוא כתב ברייל – צירופי בליטות על גבי משטח אותן ניתן "לקרוא" באמצעות מישוש. עזרים מוכרים נוספים הם איות אצבעות (אנ'), חתימת מישוש (אנ'), מקל חישה לעיוורים וכלב נחייה. קיימים אף עזרים מתוחכמים יותר, כגון מקלדת ברייל למחשב ו"מסך" לקריאה על ידי מגע, המאפשר בין השאר גלישה באינטרנט, באתרים נגישים.
בניגוד לדעה הרווחת, לרוב האנשים המתפקדים כעיוורים מוחלטים בעלי אחוז ראייה מסוים, לחלקם אף תיתכן ראייה תקינה עם פגיעה ממשית בשדה הראייה (למשל במחלת רטיניטיס פיגמנטוזה). עיוור נחשב אדם שחדות הראייה המקסימלית בעין הטובה יותר שלו, עם תיקון משקפיים במידת הצורך, הוא 3/60. לשם השוואה, לאדם בעל משקפי 4 – ומעלה, כאשר אינו מרכיב את המשקפיים, חדות הראייה של 3/60 או פחות. אולם, בניגוד לעיוור, קיימת עבורו האפשרות לשפר את הראייה במשקפיים או עדשות מגע.
גם במקרים קשים, בהם קיימים רק שרידי ראייה חלקיים, ניתן לעזור למטופל, בעיקר בקריאה, על ידי שימוש באביזרי הגדלה שונים, כגון זכוכיות מגדלות עם תאורה, מגדלות אלקטרוניות, טלוויזיה במעגל סגור (טמ"ס) לחומר קריאה ועוד.
אחת הבעיות העיקריות בעזרה ללקוי הראייה המבוגר היא המטופל עצמו. באמצעים טכניים שונים ניתן לשפר ולעזור מאוד בעיקר ביכולת לקריאה, אולם אחוז ניכר מהמטופלים חסר מוטיבציה ואינו מעוניין בעזרה זו. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר הרצון שיראו אותו משתמש בזכוכיות מגדלות, טלסקופים קטנים או משקפיים מיוחדים. הבעיה ממשית, ומהווה גורם ראשון לכישלון הטיפול במקרים אלו. חלק מהעוורים מפתחים יכולת מוגברת של חושים אחרים. הדוגמה לכך הוא אשרף ארמאן – צייר עיוור מלידה.
קרדיט: ויקיפדיה
